שיעור שישי - הגדרת הפרויקט

השיעור הקודם הסתיים בכך ששאלנו 6 שאלות חשובות בנושא הפרויקט הכיתתי עליו החלטנו - למה? מה? מתי? איפה? מי? ומה קורה אם? 
בשיעור הנוכחי נתרכז באיסוף המענה מכל השאלות על מנת לבנות את מסמך ייזום הפרויקט - שהינו התוצר העיקרי משלב הגדרת הפרויקט.

שיעור 6 - הגדרת הפרויקט באמצעות מסמך ייזום לפרויקט
מטרה: הכנת מסמך ייזום לפרויקט

מחזור החיים של הפרויקט, כפי שאנחנו מתעתדים ללמד את בני הנוער, מורכב מ- 5 שלבים עיקריים: שלב ההגדרה, שלב התכנון, שלב הביצוע, שלב הסגירה ובמקביל אליהם שלב הבקרה.

בשלב הראשון, שלב הגדרת הפרויקט נתרכז בלנסח את מסמך ייזום הפרויקט שייקבע כיצד ייראה הפרויקט. הנקודות העיקריות שמכיל מסמך הייזום הם:

• שם הפרויקט: גם כאן ניתן להיעזר בסיור מוחות על מנת לקבוע את שם הפרויקט.
• תיאור וגבולות הפרויקט: מה מכיל הפרויקט ויותר חשוב - מה לא ייכלל בו.
• מטרות וקריטריוני הצלחה: מהם המטרות של הפרויקט (מה התלמידים רוצים להשיג באמצעות הפרויקט), מה תיחשב עבורם הצלחה בפרויקט?
• דרישות: מה הדברים שצריכים לקרות על מנת שהפרויקט יצליח? מה מצופה שהפרויקט ייעשה?
• בעלי העניין העיקרים: גם כאן ניתן לעשות תרגיל עם הילדים לזיהוי בעלי העניין בפרויקט (מיהם הגורמים החיצוניים והפנימיים שמשפיעים ומושפעים מהפרויקט)
• הנחות וסיכונים: מהם הנחות הבסיס? מהם הסיכונים העיקריים? אנחנו נבצע בשלב התכנון שיעור שלם שיתרגל זיהוי וטיפול בסיכונים לפרויקטים אבל כאן זה מקום טוב להסביר בגדול מהו סיכון.

כדי להגיע למסמך ייזום הפרויקט אנחנו צריכים להחליט אילו מהתשובות שניתנו על שאלות הפרויקט ייכנסו לתוך מסמך ייזום הפרויקט. עברנו בכיתה יחד על התשובות השונות שניתנו והכנסנו אותם למסמך אחוד. כקו מנחה להעברה של שאלות לתוך הסעיפים השונים יכול לשמש התרשים הבא:

מומלץ שהמסמך עצמו , במיוחד כזה שמשמש את בני הנוער, יהיה בצורה של סיפור אותו הם יכולים לספר לגורמים השונים מהם ירצו אישורים ולאו דווקא כמסמך "יבש". המסמך שאנחנו גיבשנו נראה כך:

"אנחנו רוצים להקים בית קפה ליום אחד באזור החטיבה שיגיש אוכל ושתייה קלים לילדי ביה"ס. היום הזה יתקיים ב- 23/1, ביום רביעי. המטרה שלנו הינה להנות, להיתנסות בניהול פרויקטים ובאם אפשר, להרוויח כסף. כדי להקים את בית הקפה נידרש לתקציב ראשוני מביה"ס ולאישורים מהנהלת ביה"ס, נידרש לרכוש אוכל ושתייה על פי כמות האנשים שאנו חוזים (בערך 70), נידרש למקום שבו נוכל להכין ולהגיש את האוכל, נרצה לפרסם את בית הקפה על מנת למשוך לקוחות ונרצה גם שיהיו מקומות ישיבה ליד בית הקפה. בעלי העניין העיקרים שלנו הינם התלמידים, המורים והנהלת ביה"ס. הסיכון העיקרי שלנו - שירד גשם ביום הזה."

שיעור חמישי - פרויקט אחד - 6 שאלות!

בשיעור החמישי ננסה לשאול שאלות שיאתגרו את הילדים לתת תשובות שיאפשרו להגדיר את הפרויקט הכיתתי. נבצע זאת באמצעות כלי שנקרא "מפת חשיבה" (Map mind). מפת החשיבה הינו כלי לייצוג גרפי אשר מסייע במיפוי האלמנטים השונים של תהליך החשיבה ויצירת הידע בצורה היררכית. 

שיעור 5 - ביצוע מפת חשיבה לפרויקט הכיתתי שתסייע בהגדרת הפרויקט 
מטרה: תרגול יצירת "מפת חשיבה" ומתן תשובות ל- 6 השאלות המרכזיות של הפרויקט

כל ענף במפת בחשיבה מארגן תחתיו נושא מסוים בעל מאפיינים דומים. גם כלי זה משתמש בכישורי החיים שאנחנו רוצים להעביר לתלמידים - חשיבה יצירתית אינדיבידואלית, תקשורת בין התלמידים אשר בוחנים את התשובות של עמיתיהם וניבנים מהם ושיתוף פעולה ליצירת מענה משותף לאתגר.

אנחנו נשתמש במפת החשיבה בצורה הבאה: נשרטט על הלוח ציור שבמרכזו הפרויקט שלנו,  כאשר כל זרוע מייצגת שאלה אחרת הנשאלת לגבי הפרויקט. התלמידים יתבקשו לגשת ללוח ולהדביק בצורה חופשית תשובות אפשריות לכל אחת מהשאלות:

• למה? מדוע אנחנו מבצעים את הפרויקט?
• מה? מהו פרויקט? מה אנחנו רוצים לבצע בפרויקט?
• מתי? למתי נרצה לכוון את סיומו של הפרויקט?
• איפה? היכן פיזית יתבצע הפרויקט?
• מי? מיהם המעורבים בפרויקט?
• מה קורה אם? אילו דברים יכולים להשפיע על הפרויקט ומה אפשר לעשות בנוגע להם?

אבל, תחילה יש לבחור את הפרויקט הכיתתי! לאחר שבשיעור הקודם קיבלנו רשימת פרויקטים ארוכה, ביצעתי סינון כך שהרשימה החדשה תכיל רק את הפרויקטים שעומדים בתבחינים שניתנו בתחילת התרגיל (יתקיים בתחומי ביה"ס, הגבלת זמן, תקציב ואנשים) וניסיתי לאגד את חלקם לתחומי-על שיאפשרו הבחנה ובחירה פשוטה בניהם:

הרשימה המקוצרת הוצגה לתלמידים וביצענו הצבעה שבסופה נבחר הפרויקט הכיתתי. הפרויקט שנבחר ברוב קולות - הקמת בית קפה ליום אחד!

לאחר מכן, לקחנו את הפרויקט וביצענו עליו מפת חשיבה, על פי השאלות שנשאלו לעיל והתוצרים סוכמו על הלוח:

כאן תהיה נקודת הפתיחה לשיעור הבא שיתחיל בהצגת מחזור החיים של ניהול הפרויקטים. השיעור הבא יתרכז בשלב הראשון -שלב הגדרת הפרויקט. תוצרי מפת החשיבה יעזרו לנו בהגדרת הפרויקט בצורה פשוטה.

שעור רביעי - בואו נבחר פרויקט!

שיעור 4 - בוחרים פרויקט כיתתי תוך ביצוע סיעור מוחות
מטרה: תרגול סיעור מוחות 

לקורס ניהול הפרויקטים לנוער יש יותר ממטרה אחת. מלבד לימוד יסודות ניהול הפרויקטים אנחנו רוצים לנסות ולהטמיע בבני הנוער גם כישורי חיים. ארבעת כישורי החיים החשובים למאה ה- 21 שנבחרו ע"י ה- PMI הינם חשיבה יצירתית (Creative Thinking), חשיבה ביקורתית (Critical Thinking), תקשורת (Communication) ושיתוף פעולה (Collaboration).

סיעור מוחות (Brainstorming) הינו כלי לניהול פרויקטים אשר מאפשר יצירת רעיונות חדשים בנוגע לנושא מסוים. אם משתמשים בו בצורה נכונה הוא מאפשר לממש שלושה מתוך ארבעת כישורי החיים - חשיבה יצירתית אישית, תקשורת ושיתוף פעולה בין אנשי צוות הפרויקט. 

סיעור מוחות צריך לאפשר הנבטה של רעיונות חדשים תוך מתן אפשרות לכל אחד לבטא את הרעיונות שלו בצורה חופשית, תוך הקשבה אקטיבית של יתר המשתתפים וללא מתן ביקורת. ביקשתי מהתלמידים להציף כמה שיותר רעיונות לפרויקטים שהם חושבים שכדאי לנו לעשות יחד כצוות אבל נתתי להם גבולות גזרה ונקודות למחשבה בבחירת האפשרויות:

לאחר מכן ניתן להם הסבר קצר על השיטה (כמובן שהחלק הקשה ביותר היה שרק אחד מדבר בכל פעם...) והוצג להם סרטון שמדגים את התהליך בפועל.

סרטון קצר שמדגים את התהליך (הצגתי אותו ללא קול - רק כדי להדגים את האינטראקציה בין האנשים):

לכל התלמידים חולקו פתקים דביקים שניתן להדביק על הלוח - והתחלנו!

סיעור מוחות הינו כלי שנכון לבצע אותו בקבוצות קטנות (11 התלמידים שלי הינם כמעט קבוצה גדולה מידי), שכן לאחר ההיסוסים הראשונים ועם ההתגברות על הבושה החל זרם בלתי פוסק של תלמידים שמגיעים ללוח ומדביקים פתקים. תפקיד המנחה (המורה) בקבוצה שכזו היא למנוע מאחרים להעביר ביקורת תוך כדי התהליך ולציין שאנחנו נבחן את כל ההצעות בסוף.

לאחר 20 דקות של סיעור מוחות התקבלו 41 (!) רעיונות שונים לפרויקטים אפשריים. 

בסיומו של התהליך ניסיתי לחלק את הרעיונות שהתקבלו לקבוצות, על מנת שיהיה קל יותר "לעכל" אותם: פרויקטי עיצוב, פרויקטי גינון בביה"ס, פרויקטי שיפור תשתיות בביה"ס, משחקים לילדים בגילאים נמוכים ופרויקטי כיף. כך נראה הלוח בסופו של התרגיל:

הודעתי לתלמידים שבחירה בפרויקט הזוכה תתקיים בשיעור בשבוע הבא ואם יש להם עוד רעיונות לפרויקטים בשבוע שיחלוף הם מוזמנים להציע אותם בשיעור הבא.

אז מה הרווחנו מהשיעור היום:

• קיבלנו הרבה רעיונות לפרויקטים שעלו מהתלמידים עצמם (ולא רעיונות שהונחתו מלמעלה) כך שהדבר גורם למעורבות של התלמידים בשיעור ולקיחת אחריות על הפרויקט שייבחר לבסוף.
• תרגלנו כלי לניהול פרויקטים אבל שמממש כישורי חיים חשובים - חשיבה יצירתית, תקשורת בין אנשים (הקשבה פעילה, אי מתן ביקורת, המתנה בסבלנות לתורך) ושיתוף פעולה (בנייה של רעיונות חדשים באמצעות שימוש ברעיונות של אחרים).
• הפעלה אקטיבית של התלמידים (הגעה ללוח, שיחות בין תלמידים לסיוע ברעיונות חדשים, הרבה אנרגיה!).

שיעור שלישי - מרשמלו ומשולש הזהב בניהול פרויקטים

שיעור 3 - אתגר המרשמלו - חלק ב' 
מטרה: חשיבות התכנון והצורך בבחינת אילוצים מתחרים.

בשיעור הקודם תרגלנו את אתגר המרשמלו. רק אחת הקבוצות הצליחה לסיים את המשימה וגם המגדל שהם בנו היה נמוך יחסית. בשיעור הנוכחי תרגלנו שוב את אתגר המרשמלו אבל שיניתי את תנאי הפתיחה. כך נראו המגדלים בסוף התרגיל:

בתחילת השיעור עברנו על הפקת הלקחים מהפעם הקודמת - בעיקר תכנון לפני התחלת ביצוע וחלוקת תפקידים בין חברי הקבוצה.

לאחר מכן הסברתי להם את "משולש הזהב" בניהול פרויקטים:

• תכולה- מה התוצר אמור לספק?
• לוח זמנים - למתי התוצר צריך להיות מסופק?
• עלות - אנחנו לא יכולים לבזבז יותר מ...
• איכות - חייבים להבטיח שהמוצר עומד בדרישות בצורה הטובה ביותר.
• משאבים - החומרים בהם משתמשים למימוש התוצר

היה חשוב לי להדגיש לתלמידים שלפעמים הגורמים/אילוצים הללו מתנגשים אלו באלו. הדגמתי זאת באמצעות דוגמאות שונות: הוספת תכולה תגרום ללוח הזמנים להתארך וליותר עלויות, קיצור לוח הזמנים עלול לפגוע באיכות ועוד. הנושא הוסבר גם בצורה גרפית:

כדי להפוך את נושא הבחירה בין אילוצים שונים למוחשי יותר - ניסיתי לחבר אותו יחד עם תרגיל המרשמלו. ניסיתי לשנות את תנאי הפתיחה כך שהתלמידים יוכלו לבחור בתרגיל המקורי או לקבל כפול חומרים בתמורה לבנייה מהירה יותר (קיצור לוחות הזמנים) או התחייבות על מגדל בגובה מסוים (תוספת תכולה). הייתה גם אפשרות לבנות מגדל גבוה יותר עבור יותר זמן ללא קבלת חומרים:

התלמידים נחלקו הפעם ל- 4 קבוצות וכל הקבוצות, לאחר התייעצות של 5 דקות, בחרו באותה אפשרות - מגדל בגובה מסוים תמורת כפול חומרים.

כל הקבוצות החלו בתכנון הפרויקט לפני הבנייה בפועל ושלוש מתוך ארבע הקבוצות סיימו את הזמן שהוקצב להם עם מגדל עומד (הגבוה מבניהם בגובה 58 ס"מ!). 

הילדים הפיקו מספר לקחים, באופן עצמאי, מהתרגיל הראשון ומימשו אותם בפועל בתרגיל הנוכחי:

• תלמיד אחד היה אחראי לבחינת הזמן שנותר.
• רק אחד הילדים בנה את הבניין בפועל - השאר בדקו ונתנו עצות.
• הדבקת המגדל לשולחן עם נייר הדבק להגברת היציבות
• מיקום המרשמלו בשלב מוקדם על ראש המגדל - על מנת להימנע מהרכבה ברגע האחרון, דבר שעלול לגורם למגדל לקרוס בשל עודף המשקל.
• חלק פירקו את המרשמלו (באישורי) והשתמשו בו בתור "דבק".

ניצלתי את התרגיל כדי להסביר 2 נושאים נוספים:

• משאב במחסור - לקבוצות לא סופקו מספריים והם נאלצו לאלתר עם שני זוגות (שהיו שייכים לשתיים מהקבוצות)חלק מהקבוצות נאלצו להמתין ל"משאב" שיתפנה והתעכבו בפרויקט.
• משאב בעודף/בזבוז משאבים - בעוד שתוספות הדבק והחוט נוצלו במלואן, נשארו לכל הזוגות יחידות פסטה רבות. בחיים האמיתיים למשאב הזה זה יש עלות שעלולה לייקר את הפרויקט ללא צורך.

הקבוצה המנצחת זכתה בשקית המרשמלו (אבל חלקה עם הקבוצות האחרות...)

שיעור שני - הקשר בין מרשמלו וניהול פרויקטים

הגיע הזמן לתרגול ראשוני של פרויקט. המטרה הינה לתרגל את בני הנוער בעבודת צוות שמביאה לפרויקט מוגמר והכל בזמן קצר (מזכיר - 45 דקות לשיעור). בחרתי להשתמש בתרגיל שנקרא תרגיל המרשמלו או תרגיל המגדל.

שיעור 2 - אתגר המרשמלו - חלק א'
מטרה: לימוד יסודות ניהול הפרויקטים: תכנון, עבודת צוות, לוחות זמנים, תכולה, איכות ועוד...

בתרגיל המרשמלו המטרה הינה ליצור מגדל גבוה ככל האפשר תוך שימוש ברכיבים הבאים: 20 יחידות ספגטי, 1 מטר חוט, 1 מטר של נייר דבק ומרשמלו. בסופו של התרגיל יש להרכיב את המרשמלו על ראש המגדל. התרגיל הינו תרגיל תחרותי בין הצוותים ומוגבל בזמן (15 דקות או 18 דקות). קיימות מס' הדרכות ב-Youtube  כיצד לנהל את התרגיל ולנתח את תוצאותיו:

כללי התרגיל פשוטים:

• מודדים את גובה המגדל מהשולחן עליו בונים את המגדל.
• לא ניתן לתלות את המבנה משום דבר.
• המרשמלו חייב להיות בקצה הגבוה של המבנה (אסור לחתוך אותו או לאכול אותו...)
• ניתן להשתמש גם בחלק מהחומרים (לא חייבים להשתמש בכולם). ניתן לשבור את הספג.טי.
• בתום הזמן - המבנה חייב לעמוד ללא תמיכה אנושית.

בני הנוער התלהבו מהתרגיל וניסו דרכים יצירתיות שונות לבנות את המגדל. היו 2 צוותים גדולים ורק צוות אחד באמת הגיע למגדל עומד.

בסוף התרגיל העברתי לתלמידים מספר מסרים חשובים בנושא ניהול פרויקטים בהם בזמן התרגיל (בלי לשים לב):

• חשוב להקדיש חלק מהזמן לתכנון ולא לרוץ ישר לבנות את המגדל.
• כדאי ורצוי שלכל אחד יהיו תפקידים מוגדרים (כולם רצו לבנות אבל אף אחד לא בדק את החומרים הנותרים או את הזמן הנותר).
• אפשר להסתכל על מה המתחרים עושים וללמוד מהם...

בשיעור השלישי אחזור על התרגיל - והפעם אנסה לשנות את הכללים ותוך כדי כך לתרגל את "משולש הזהב" בניהול פרויקטים: זמן, עלות ותכולה.

שיעור ראשון בניהול פרויקטים- אז איך מתחילים?

כשניגשתי להכין את השיעור הראשון עמדו לנגד עיני שלושה אילוצים אשר ילוו אותי לכל אורך הדרך:

האילוץ הראשון והגדול ביותר- יש לי 45 דקות לשיעור בכל שבוע - משמע אני צריך להתחיל רעיון, לגבש אותו, לתרגל ולסיים אותו בתוך זמן מוגבל. להימנע ככל האפשר מלמתוח נושא אחד על פני שני שיעורים.

האילוץ השני - השיעור צריך להיות עם פחות שקפים ויותר סרטונים והפעלות, כדי לעניין את בני הנוער.

האילוץ השלישי - לחבר עולם תיאורטי מאד לדוגמאות ולדילמות שבני הנוער יכולים להזדהות איתם.

מתחילים!

שיעור ראשון - מה זה ניהול פרויקטים?

מטרה - לחשוף את הילדים לעולם ניהול הפרויקטים ואיך הוא יכול לעזור להם

כדי לחבר את הילדים לעולם ניהול הפרויקטים חשוב להראות להם שכל דבר סביבם החל כפרויקט - החל מביה"ס בו הם יושבים, דרך הרכבים, הכבישים, המחשבים, הטלפונים הסלולאריים, האפליקציות ועוד. אני ניסיתי להראות להם איך אדם שיוצא מהבית ונוסע לשדה התעופה עובר דרך הרבה מאד פרויקטים שניבנו לאורך השנים:

אבל רציתי גם להראות את החיבור לעולם הנוער - גם הסרטים, הספרים שסביבם הם דוגמה לפרויקטים:

אז בעצם מה זה פרויקט?:

• מאמץ ייחודי וזמני - פיתוח דגם חדש של רכב הוא פרויקט אבל העותק ה- 1000 כבר אינו פרויקט.
• עם התחלה וסיום - לפרויקט יש זמן התחלה מוגדר וזמן סיום מוגדר. פרויקט לא יכול להימשך לנצח.
• עם מטרות מוגדרות - חייבים לגבש את מטרות הפרויקט לפני התחלתו כדי לבדוק אם הצלחנו בפרויקט.
• להשגת תוצר - לפרויקט תמיד יהיה תוצר - מוחשי או לא מוחשי
• באמצעות שימוש במשאבים שונים - כאשר משאב יכול להיות זמן, כסף, אנשים ועוד.

מכיוון שמטרת השיעורים היא לתת לתלמידים להתנסות בפרויקט משל עצמם - המשכתי במתן דוגמאות של פרויקטים שמתאימים לבני נוער (בחטיבה ובתיכון) שהם יוכלו לבצע בעצמם השנה ובעתיד. אתגרתי אותם להתחיל לחשוב באיזה פרויקט ירצו להתנסות: לארגן מסיבה, להקים להקה, אירוע בני מצווה ועוד.

היה לי חשוב לסיים את השיעור בכלי שנשתמש בו בניהול פרויקטים אבל הוא מעשי לחיי היום יום של התלמידים ובחרתי ב"מטריצה לקבלת החלטות". 

לקחנו לדוגמה החלטה לקניית מכשיר סלולארי מתחת ל- 1000 ש"ח: בעמודות רושמים אילו מאפיינים חשובים לנו בטלפון שאנו רוצים לרכוש, כאשר לכל מאפיין נותנים משקל לפי חשיבותו (סה"כ הכול מסתכם ב- 1) - מחיר,  המלצות, זיכרון המכשיר ומהירות תגובה (הדגשתי שאלו רק דוגמאות - כל אחד צריך לבחור את הפרמטרים שמעניינים אותו ולתת להם את המשקל שמתאים לצרכיו).

בשורות רושמים את כל החלופות שאנו שוקלים. 

מה שנשאר הוא לתת ציון לכל מאפיין, להכפיל במשקל שרשמנו למעלה ולסכם - האפשרות שקיבלה את הציון הגבוה ביותר היא הזוכה.

ניהול פרויקטים לבני נוער - חלום או מציאות?

כבר תקופה ארוכה אני משחק עם הרעיון של הוראת ניהול פרויקטים לבני נוער. אני חושב שבתורת ניהול הפרויקטים יש כישורים וכלים רבים שבני נוער כיום יכולים לקחת איתם לחיים האמיתיים, אחרי סיום ביה"ס. ניהול צוות, ניהול משא ומתן ופתרון קונפליקטים, ניהול סיכונים, בחירה ותיעדוף בין אפשרויות מתחרות, ניהול תקציב, הצגת נושא מול קהל ועוד- כולם כלים שניתן להשתמש בהם בחיי היום יום גם מבלי לנהל פרויקט בפועל.

לכך יש להוסיף את העובדה שעולם הנוער כיום (כמו עולם המבוגרים) נהייה יותר ויותר מוכוון פרויקטים - החל מאירועים כיתתיים או שכבתיים כמו ארגון טיולים שנתיים, מסיבות סיום או הכנת אלבום שנתי וכלה בפרויקטים אישיים כמו הוצאת רישיון נהיגה, עיצוב החדר שלהם או תכנון טיול בר/בת מצווה לחו"ל.

עולם ההוראה גם הוא מתקדם לכיוון של הוראה מבוססת פרויקטים (PBL) שבה התלמידים מתנסים ולומדים דרך פתרון בעיות או ביצוע פרויקט על נושא מסוים ולא רק דרך למידה פרונטאלית. הלמידה מאפשרת לתלמידים לרכוש כישורים ויכולות שיאפשרו להם, תוך למידה פעילה, שיתוף פעולה והנעה עצמית, לפתור בעיות ולהגיע לתוצר מוחשי.

בהיותי חבר ב- PMI קיוויתי שאוכל להסתייע בחומר של ה- PMIef (PMIef.org) , ארגון אשר מטרתו להנגיש את ניהול הפרויקטים לתלמידים. בהעמקה שביצעתי בחומר, מצאתי שהוא מתאים בעיקר לביה"ס היסודי ולפרויקטים פשוטים ולא לתלמידי ביה"ס התיכון וליכולות וההבנה המתקדמות שלהם. החומר המוצע כיום לא מתאים לתלמידי המאה ה- 21 ונדרשות התאמות תוך שילוב התנסויות אישיות ופיתוח כישורים.

הזדמנות בלתי חוזרת צצה השנה! - הבת שלי התחילה ללמוד בביה"ס דמוקרטי בכיתה ט' וכאשר הצעתי את רעיון הוראת לימוד ניהול פרויקטים בביה"ס שלה הוא נפל על קרקע בשלה בהנהלת ביה"ס, אשר רצתה לקדם את ההתנסות והלמידה של התלמידים דרך פרויקטים. במקביל, בשנה האחרונה, PMI ישראל החליט גם הוא לעסוק בנושא ולקדמו אל מול משרד החינוך. יחד עם ארגון ה- PMIef העולמי הוחלט שישראל תהיה הפיילוט לבנייה של מערכי שיעור המתאימים לתלמידי תיכון. לשם כך הוקם צוות מיוחד של מתנדבים בראשות סגנית PMI ישראל לחינוך אשר יוביל את הנגשת ניהול הפרויקטים וכישורי החיים הנילווים לנוער.

אז יצאנו למסע. הצטרפו אלי בבלוגים הבאים לדרך הלא סלולה שבה ננסה לבנות שלב אחרי שלב את תורת ניהול הפרויקטים לנוער, אשר בחלקה אולי תיכנס לתוכנית הלימודים של שנה הבאה בתיכונים. בבלוגים אנסה לשקף הן את הפעילות שלי והן את פעילות צוות המתנדבים בבניית מערך ההדרכה לנוער. כמו כל מסע - אנחנו יודעים איך אנחנו ניכנס אליו אבל התוצאה הסופית עדיין לא ברורה (טוב...זה פרויקט עם אי ודאות גבוהה). 

אני מבקש מכם להיות חלק מהמסע - העירו והאירו, תירמו מניסיונכם בניהול פרויקטים, בהוראת נוער או בכל תחום משיק אחר - איך לעשות את התוצאה הסופית לטובה יותר.

יאללה בהצלחה!