שיעור שישי - הגדרת הפרויקט

השיעור הקודם הסתיים בכך ששאלנו 6 שאלות חשובות בנושא הפרויקט הכיתתי עליו החלטנו - למה? מה? מתי? איפה? מי? ומה קורה אם? 
בשיעור הנוכחי נתרכז באיסוף המענה מכל השאלות על מנת לבנות את מסמך ייזום הפרויקט - שהינו התוצר העיקרי משלב הגדרת הפרויקט.

שיעור 6 - הגדרת הפרויקט באמצעות מסמך ייזום לפרויקט
מטרה: הכנת מסמך ייזום לפרויקט

מחזור החיים של הפרויקט, כפי שאנחנו מתעתדים ללמד את בני הנוער, מורכב מ- 5 שלבים עיקריים: שלב ההגדרה, שלב התכנון, שלב הביצוע, שלב הסגירה ובמקביל אליהם שלב הבקרה.

בשלב הראשון, שלב הגדרת הפרויקט נתרכז בלנסח את מסמך ייזום הפרויקט שייקבע כיצד ייראה הפרויקט. הנקודות העיקריות שמכיל מסמך הייזום הם:

• שם הפרויקט: גם כאן ניתן להיעזר בסיור מוחות על מנת לקבוע את שם הפרויקט.
• תיאור וגבולות הפרויקט: מה מכיל הפרויקט ויותר חשוב - מה לא ייכלל בו.
• מטרות וקריטריוני הצלחה: מהם המטרות של הפרויקט (מה התלמידים רוצים להשיג באמצעות הפרויקט), מה תיחשב עבורם הצלחה בפרויקט?
• דרישות: מה הדברים שצריכים לקרות על מנת שהפרויקט יצליח? מה מצופה שהפרויקט ייעשה?
• בעלי העניין העיקרים: גם כאן ניתן לעשות תרגיל עם הילדים לזיהוי בעלי העניין בפרויקט (מיהם הגורמים החיצוניים והפנימיים שמשפיעים ומושפעים מהפרויקט)
• הנחות וסיכונים: מהם הנחות הבסיס? מהם הסיכונים העיקריים? אנחנו נבצע בשלב התכנון שיעור שלם שיתרגל זיהוי וטיפול בסיכונים לפרויקטים אבל כאן זה מקום טוב להסביר בגדול מהו סיכון.

כדי להגיע למסמך ייזום הפרויקט אנחנו צריכים להחליט אילו מהתשובות שניתנו על שאלות הפרויקט ייכנסו לתוך מסמך ייזום הפרויקט. עברנו בכיתה יחד על התשובות השונות שניתנו והכנסנו אותם למסמך אחוד. כקו מנחה להעברה של שאלות לתוך הסעיפים השונים יכול לשמש התרשים הבא:

מומלץ שהמסמך עצמו , במיוחד כזה שמשמש את בני הנוער, יהיה בצורה של סיפור אותו הם יכולים לספר לגורמים השונים מהם ירצו אישורים ולאו דווקא כמסמך "יבש". המסמך שאנחנו גיבשנו נראה כך:

"אנחנו רוצים להקים בית קפה ליום אחד באזור החטיבה שיגיש אוכל ושתייה קלים לילדי ביה"ס. היום הזה יתקיים ב- 23/1, ביום רביעי. המטרה שלנו הינה להנות, להיתנסות בניהול פרויקטים ובאם אפשר, להרוויח כסף. כדי להקים את בית הקפה נידרש לתקציב ראשוני מביה"ס ולאישורים מהנהלת ביה"ס, נידרש לרכוש אוכל ושתייה על פי כמות האנשים שאנו חוזים (בערך 70), נידרש למקום שבו נוכל להכין ולהגיש את האוכל, נרצה לפרסם את בית הקפה על מנת למשוך לקוחות ונרצה גם שיהיו מקומות ישיבה ליד בית הקפה. בעלי העניין העיקרים שלנו הינם התלמידים, המורים והנהלת ביה"ס. הסיכון העיקרי שלנו - שירד גשם ביום הזה."

שיעור חמישי - פרויקט אחד - 6 שאלות!

בשיעור החמישי ננסה לשאול שאלות שיאתגרו את הילדים לתת תשובות שיאפשרו להגדיר את הפרויקט הכיתתי. נבצע זאת באמצעות כלי שנקרא "מפת חשיבה" (Map mind). מפת החשיבה הינו כלי לייצוג גרפי אשר מסייע במיפוי האלמנטים השונים של תהליך החשיבה ויצירת הידע בצורה היררכית. 

שיעור 5 - ביצוע מפת חשיבה לפרויקט הכיתתי שתסייע בהגדרת הפרויקט 
מטרה: תרגול יצירת "מפת חשיבה" ומתן תשובות ל- 6 השאלות המרכזיות של הפרויקט

כל ענף במפת בחשיבה מארגן תחתיו נושא מסוים בעל מאפיינים דומים. גם כלי זה משתמש בכישורי החיים שאנחנו רוצים להעביר לתלמידים - חשיבה יצירתית אינדיבידואלית, תקשורת בין התלמידים אשר בוחנים את התשובות של עמיתיהם וניבנים מהם ושיתוף פעולה ליצירת מענה משותף לאתגר.

אנחנו נשתמש במפת החשיבה בצורה הבאה: נשרטט על הלוח ציור שבמרכזו הפרויקט שלנו,  כאשר כל זרוע מייצגת שאלה אחרת הנשאלת לגבי הפרויקט. התלמידים יתבקשו לגשת ללוח ולהדביק בצורה חופשית תשובות אפשריות לכל אחת מהשאלות:

• למה? מדוע אנחנו מבצעים את הפרויקט?
• מה? מהו פרויקט? מה אנחנו רוצים לבצע בפרויקט?
• מתי? למתי נרצה לכוון את סיומו של הפרויקט?
• איפה? היכן פיזית יתבצע הפרויקט?
• מי? מיהם המעורבים בפרויקט?
• מה קורה אם? אילו דברים יכולים להשפיע על הפרויקט ומה אפשר לעשות בנוגע להם?

אבל, תחילה יש לבחור את הפרויקט הכיתתי! לאחר שבשיעור הקודם קיבלנו רשימת פרויקטים ארוכה, ביצעתי סינון כך שהרשימה החדשה תכיל רק את הפרויקטים שעומדים בתבחינים שניתנו בתחילת התרגיל (יתקיים בתחומי ביה"ס, הגבלת זמן, תקציב ואנשים) וניסיתי לאגד את חלקם לתחומי-על שיאפשרו הבחנה ובחירה פשוטה בניהם:

הרשימה המקוצרת הוצגה לתלמידים וביצענו הצבעה שבסופה נבחר הפרויקט הכיתתי. הפרויקט שנבחר ברוב קולות - הקמת בית קפה ליום אחד!

לאחר מכן, לקחנו את הפרויקט וביצענו עליו מפת חשיבה, על פי השאלות שנשאלו לעיל והתוצרים סוכמו על הלוח:

כאן תהיה נקודת הפתיחה לשיעור הבא שיתחיל בהצגת מחזור החיים של ניהול הפרויקטים. השיעור הבא יתרכז בשלב הראשון -שלב הגדרת הפרויקט. תוצרי מפת החשיבה יעזרו לנו בהגדרת הפרויקט בצורה פשוטה.

שעור רביעי - בואו נבחר פרויקט!

שיעור 4 - בוחרים פרויקט כיתתי תוך ביצוע סיעור מוחות
מטרה: תרגול סיעור מוחות 

לקורס ניהול הפרויקטים לנוער יש יותר ממטרה אחת. מלבד לימוד יסודות ניהול הפרויקטים אנחנו רוצים לנסות ולהטמיע בבני הנוער גם כישורי חיים. ארבעת כישורי החיים החשובים למאה ה- 21 שנבחרו ע"י ה- PMI הינם חשיבה יצירתית (Creative Thinking), חשיבה ביקורתית (Critical Thinking), תקשורת (Communication) ושיתוף פעולה (Collaboration).

סיעור מוחות (Brainstorming) הינו כלי לניהול פרויקטים אשר מאפשר יצירת רעיונות חדשים בנוגע לנושא מסוים. אם משתמשים בו בצורה נכונה הוא מאפשר לממש שלושה מתוך ארבעת כישורי החיים - חשיבה יצירתית אישית, תקשורת ושיתוף פעולה בין אנשי צוות הפרויקט. 

סיעור מוחות צריך לאפשר הנבטה של רעיונות חדשים תוך מתן אפשרות לכל אחד לבטא את הרעיונות שלו בצורה חופשית, תוך הקשבה אקטיבית של יתר המשתתפים וללא מתן ביקורת. ביקשתי מהתלמידים להציף כמה שיותר רעיונות לפרויקטים שהם חושבים שכדאי לנו לעשות יחד כצוות אבל נתתי להם גבולות גזרה ונקודות למחשבה בבחירת האפשרויות:

לאחר מכן ניתן להם הסבר קצר על השיטה (כמובן שהחלק הקשה ביותר היה שרק אחד מדבר בכל פעם...) והוצג להם סרטון שמדגים את התהליך בפועל.

סרטון קצר שמדגים את התהליך (הצגתי אותו ללא קול - רק כדי להדגים את האינטראקציה בין האנשים):

לכל התלמידים חולקו פתקים דביקים שניתן להדביק על הלוח - והתחלנו!

סיעור מוחות הינו כלי שנכון לבצע אותו בקבוצות קטנות (11 התלמידים שלי הינם כמעט קבוצה גדולה מידי), שכן לאחר ההיסוסים הראשונים ועם ההתגברות על הבושה החל זרם בלתי פוסק של תלמידים שמגיעים ללוח ומדביקים פתקים. תפקיד המנחה (המורה) בקבוצה שכזו היא למנוע מאחרים להעביר ביקורת תוך כדי התהליך ולציין שאנחנו נבחן את כל ההצעות בסוף.

לאחר 20 דקות של סיעור מוחות התקבלו 41 (!) רעיונות שונים לפרויקטים אפשריים. 

בסיומו של התהליך ניסיתי לחלק את הרעיונות שהתקבלו לקבוצות, על מנת שיהיה קל יותר "לעכל" אותם: פרויקטי עיצוב, פרויקטי גינון בביה"ס, פרויקטי שיפור תשתיות בביה"ס, משחקים לילדים בגילאים נמוכים ופרויקטי כיף. כך נראה הלוח בסופו של התרגיל:

הודעתי לתלמידים שבחירה בפרויקט הזוכה תתקיים בשיעור בשבוע הבא ואם יש להם עוד רעיונות לפרויקטים בשבוע שיחלוף הם מוזמנים להציע אותם בשיעור הבא.

אז מה הרווחנו מהשיעור היום:

• קיבלנו הרבה רעיונות לפרויקטים שעלו מהתלמידים עצמם (ולא רעיונות שהונחתו מלמעלה) כך שהדבר גורם למעורבות של התלמידים בשיעור ולקיחת אחריות על הפרויקט שייבחר לבסוף.
• תרגלנו כלי לניהול פרויקטים אבל שמממש כישורי חיים חשובים - חשיבה יצירתית, תקשורת בין אנשים (הקשבה פעילה, אי מתן ביקורת, המתנה בסבלנות לתורך) ושיתוף פעולה (בנייה של רעיונות חדשים באמצעות שימוש ברעיונות של אחרים).
• הפעלה אקטיבית של התלמידים (הגעה ללוח, שיחות בין תלמידים לסיוע ברעיונות חדשים, הרבה אנרגיה!).