אחד
הנושאים החמים היום בתחום ניהול פרויקטים הינו תיאבון לסיכון. תיאבון לסיכון
מוגדר כרצון לקחת סיכונים במצב מסוים ויכול לנוע על הסקלה של "נמנע
מסיכון" ועד "רעב לסיכון". זיהוי נכון של התיאבון לסיכון שקיים
בארגון, יכול להוביל לניהול נכון של פורטפוליו הפרויקטים של הארגון. מצד שני,
התאמה לא נכונה של פרויקטים, עשויה להביא לאובדן רווחים ולהסתבכויות בפרויקטים לא
רצויים. מי שרוצה ללמוד עוד על התחום – ניתן לחפש Risk
Appetite בגוגל (ניתן לראות סיכום נחמד של ידידי דיוויד
הילסון בקישור הבא: סיכום באנגלית על תיאבון לסיכון)
מה הקשר
בין תיאבון לסיכון לבין גלידה איטלקית משובחת?
אשתי ואני
מרבים לנסוע לרומא ואחת הגלידריות האהובות עלינו הינה גלידריית סן קרספינו (האתר של סן קריספינו) אשר לה מספר סניפים ברחבי רומא. לנסיעה האחרונה שלי לרומא, אשתי לא
הצטרפה אבל החלטתי להפתיע אותה ולהביא לה גלידה איטלקית בטעם מרנג וקרמל - עד
הבית!
המרחק
בין הסניף הקרוב ביותר של סן קריספינו ועד גבעת עדה הינו יותר מ- 3500 ק"מ,
אז איך עושים את זה? בדרך כלל אני זהיר בלקיחת סיכונים אבל כאן הייתי "רעב
לסיכון"! עדיין, כמו בפרויקטים, רעב לסיכון אינו אומר שנותנים לסיכון להתנהל
בעצמו – יש צורך בתכנון, ביצוע, מעקב, כמו בכל פרויקט רגיל.
תכנון:
כדי
להטיס את הגלידה הבאתי מהארץ צידנית וקופסאות פלסטיק אטומות שבהן תונח הגלידה.
תנאי קריטי להצלחה של הפרויקט הינו גישה
לקרח – מרגע שהגלידה נרכשה – היא צריכה לשבת בקרח עד לאריזתה הביתה. וידאתי לפני
הרכישה שבמלון יש מכונת קרח.
ביצוע:
עם קניית
הגלידה, שמגיעה בקלקר, היא נארזה במהירות בקופסאות הפלסטיק ובצידנית (עדיין ללא
קרח) והובלה במונית מהירה עד למלון, ישר לאמבטיית קרח (ליתר דיוק – כיור קרח...)
מעקב:
עכשיו נשאר רק לעקוב אחרי רמת הקרח שנמס לו לאט לאט, ולמלא כל פעם שירד
מתחת לסף מסוים. בנוסף, קניתי את הגלידה ביום האחרון לשהותי ברומא – על מנת שהמנקה
של המלון לא תיכנס ותפנה את המפגע...
בבוקר הטיסה נארזו הקופסאות עם שקיות קרח בתוך הצידנית, נעטפו טוב,
לצורך מניעת נזילה. במזוודה ושוגרו לבטן המטוס.
במקרה זה נוצלה העובדה שבעצם המזוודה עומדת בטמפרטורת הסביבה רק עד
להכנסתה לבטן המטוס (כ- 3 שעות) והקרח שהוכנס לצידנית ישמור על הטמפרטורה של הצידנית לזמן זה. לאחר מכן המזוודה והצידנית שבתוכה נמצאים נמצאת בטמפרטורה נמוכה (בבטן המטוס
אין שמירת טמפרטורה כמו בתא הנוסעים) ולכן הקרח שהפך לנוזל - יקפא חזרה לחלקו השלישי של המסע- לאחר קבלת המזוודה
בנתב"ג. מרגע קבלת המזוודה, חשוב להגיע הביתה במהירות או להוסיף קרח (שניתן לרכוש בתחנות דלק).
סיום הפרויקט - הגלידה הגיעה, רכה אבל טעימה!
גילוי נאות לסיום - אני אומנם אוהב סיכונים - אבל בעצם זאת הפעם השנייה שהבאתי לאשתי גלידה מרומא, כך שניתן להגיד שעשיתי בעבר "אב טיפוס" להורדת הסיכונים...
אלוף !
השבמחק